ביום שישי נסענו כל המשפחה צפונה לחגוג את יום ההולדת ה- 30 של קייקי כפר בלום במסיבת קיץ מטורפת – היה כיף!!
הנסיעה הייתה ארוכה מאד והחלטנו לא לעשות שום עצירות בדרך, אז אחי, אחותי ואני העברנו את הזמן במשחקים וגם בקריאת ספרים חדשים שקנינו בשבוע הספר.
כשהגענו לקייקי כפר בלום מיד חילקו לנו ארטיקים וזה היה כיף כי היה חם מאד, ואז גם פגשנו את כוכבי המירוץ למיליון ואמי ואחי רצו להצטלם איתם…
אחותי הלכה לאזור של מתנפחים לקטנטנים שבהם מתגלשים לתוך בריכה קטנה, והתגלשה שם הרבה מאד פעמים עד שהוצאנו אותה בכוח ממש כדי לנסוע לקייקים.
נסענו בהסעה לתחילת מסלול הקייקים, ושם המדריך הסביר לנו על השיט, כמה זמן הוא יהיה, ומה יהיה בדרך. לבשנו חליפות הצלה ונכנסנו לקייק. המים היו קפואים!!
אבי ואחי חתרו רוב הזמן, אחותי קיפצצה בקייק ומים נכנסו ובהתחלה כעסתי עליה, אבל אחרי שהתרגלתי למים הקרים זה היה כיף. עשינו גם עצירה בשיט שלנו וירדנו לטבול במים ולשחק בהם במשך כמה דקות. כולם חתרו חוץ מאמא…
אחרי שטבלנו ונהנינו במים חזרנו לשוט ועברנו מתחת לגשר, וכשעברנו מתחתיו עקפנו כמה קייקים אחרים. אחר כך הגענו למפל הקטן שם היה צלם שצילם אותנו. זה היה ממש כיף אבל אחותי מאד פחדה. כל פעם שאפילו אמרנו מפל היא צרחה…
ואז סיימנו את השיט בשמחה ובששון.
אחרי השיט אכלנו משהו והלכנו לפארק החבלים ולקיר הטיפוס. אחי הגדול טיפס על הקיר גם במסלול הקל וגם בקשה ביותר.
ואני לא טיפסתי על הקיר אבל כן עליתי על פארק החבלים – פארק שעושים בו אך ורק כיף!
אחרי שסיימנו עם פארק החבלים צפינו כולנו בסרט בשבעה מימדים על קייקי כפר בלום. בסרט ראינו צוות ששט במסלול האתגרי יותר של קייקי כפר בלום, וממש הרגשנו את המים המשפריצים עלינו מתוך הסרט.
ורציתי להישאר עוד ולהמשיך לבלות כי היו במקום עוד אטרקציות שלא הספקתי כמו אומגה ענקית שנוחתים ממנה לתוך המים, מתחם חץ וקשת ועוד ועוד, אבל השעה כבר הייתה מאוחרת והדרך הביתה ארוכה אז – נצטרך פשוט לבוא שוב…
ולסיכום-
אני ממליץ!