הפעם אני רוצה לספר על אטרקציה חדשה בירושלים: "אני ירושלים". מדובר בסרט רב חושי ובאורך של כ25 דקות, שמוקרן על כל הקירות – מלפנים, בצדדים, על התקרה, וכשאפילו הכסאות באולם זזים.
אחותי הקטנה מאד התלהבה מהכוכבים שהוקרנו על כל הקירות לפני תחילת הסרט. היא בדיוק סיימה לקרוא (סיימו להקריא לה) ספר על החלל והכוכבים, ובחשכה זרועת הכוכבים היא חיפשה את "העגלה הגדולה"…
ביום שבת נסענו משפחתי ואני לסרט "אנגרי בירדס". הסרט היה מאד מצחיק ומותח, והוא נעשה בעקבות המשחק באותו שם שקיים לפלפון וגם למחשב.
רד (RED), הציפור האדומה, כועס על המון דברים ולא מצליח לשלוט בכעסו. הוא נשלח לסדנת שליטה בכעסים ושם הוא פוגש חברים חדשים: בומבה השחור שמתפוצץ, צ'אק הציפור הצהובה המהירה, טרנס הציפור האדומה הענקית, ומטילדה המורה לשליטה בכעסים, שבמשחק היא גם הציפור הלבנה שמטילה ביצים שמתפוצצות.
לפני כמה ימים נסעתי עם אמא ועם חברים ל"יד לשריון" בלטרון, שזה אתר ההנצחה והמוזיאון של חיל השריון של ישראל. ב"יד לשריון" יש המון סוגי טנקים מתקופות שונות שאפשר לקרוא עליהם הסברים, לעלות ולטפס עליהם וגם לצלם אותם, והעברנו שם כמה שעות של כיף!
למעשה, הגענו ל"יד לשריון" כי חברו הטוב של אחי הגדול אוהב מאד טנקים. הוא ממש מומחה בטנקים ויודע עליהם המון, כך שכשהגענו וכל הילדים התחילו לטפס ולעבור מטנק לטנק הוא עשה לאמא שלי סיור מודרך על כל סוגי הטנקים שהיו שם.
אמא אמרה שזה היה מרתק כי הוא סיפר לה הרבה יותר על כל טנק ממה שהיה כתוב בשלטים של "יד לשריון", שבהם כתוב רק את הקשר של כל טנק לצה"ל ולא את ההיסטוריה שלו איפה הוא יוצר, מה היכולות שלו וכו', אבל לי לא הייתה סבלנות להקשיב לכל הדיבורים האלה….
בתוך המוזיאון היה סרט שתיאר את עבודת הטנקיסט וכמה שהוא חיוני לצבא ולהגנה על המדינה, וכמובן שהייתה גם חנות מזכרות שחובה לעבור בתוכה כדי להיכנס וכדי לצאת אבל אנחנו לא קנינו כלום.