מכת מבחנים מנעה ממני לכתוב בזמן האחרון, אבל היום סוף סוף מצאתי זמן לספר על סוף השבוע לפני שבועיים, בו נסענו לצוק מנרה שליד מטולה. למרות שמזג האויר היה קפוא (לא יצאתי מהחדר שלנו בלי גופיה+חולצה+סווטשירט+מעיל+כובע צמר…) הלכנו לרוב האטרקציות שיש במקום והיה ממש ממש ממש כיף! 
לקיבוץ מנרה הגענו אחרי שלוש שעות נסיעה שברובן קראתי את ספרי "פרסי ג'קסון" שלי, אבל בחצי השעה האחרונה סגרתי את ספריי ונהניתי מהנוף המרהיב. הכביש התפתל בין ההרים והיה מגניב בטירוף וכשאני אומר טירוף אני ממש מתכוון טירוף כי אבא נתן גז בעליות ובירידות וזה היה כ-י-א-ף ורק אמא פחדה לאללה…
לגבי החדר במנרה לודג', אני חייב להזהיר שאם אתם מצפים למלון 5 כוכבים זה לא זה… מדובר בחדרון קטן בסך הכל, אבל המזגן היה מצויין, המיטות ממש קופצניות, הנוף מהחלון הענקי מרהיב, והטלויזיה יכלה להתכוונן לכל כיוון שרוצים. אהה וגם היו בה המון ערוצים, לא כמו אצלנו בבית…
לארוחת הערב נסענו שוב בכביש המפותל, הפעם למטולה ובחושך מוחלט. בדרך ראינו שועל וגם חזירי בר ולי הייתה הרגשה רעה שחלפה רק כשחזרנו לחדרנו הקט, אבל למחרת בבוקר התחיל האקשן!
נסענו ברכבל הארוך ביותר בארץ (כמעט 2 ק"מ), אחי הגדול התלהב וצילם סרטון בפלאפון שלו (לי אין פלאפון!!!)
גלשנו במגלשת הרים וזה היה כ-י-א-ף ומהיר בטירוף! בהתחלה כל אחד מאיתנו היה עם אמא פעם אחת, אבל אחר כך גלשנו שנינו אחי ואני ביחד, רק הילדים, וזה מגניב. הרגשה של מהירות, הכוח הצנטריפוגאלי, הרוח בפנים, כאילו שאתה עף!!!
בנוסף קפצנו בטרמפולינת הבנג'י
ירינו בחץ וקשת
וגם טיפסנו על קיר טיפוס, אני הצלחתי להגיע עד למעלה!
רצינו להישאר עוד, אבל הדרך הביתה ארוכה מאד וההורים רצו לצאת לפני החושך כדי להגיע הביתה בשעה סבירה כי למחרת יש גן, בי"ס ועבודה, אז לצערנו נאלצנו להיפרד מהאטרקציות.
ולסיכום-
אני ממליץ!