השבוע היינו בפתיחת התערוכה "סיפורים שמספר לי הרחוב" במוזיאון הילדים בחולון, תערוכה שמלמדת אותנו על הסוגים השונים של אומנויות שיש ברחוב: על אומנות הגרפיטי, מופעי הרחוב, הפסלים החיים, ואומנויות נוספות שנמצאות ברחוב ומעולם לא שמתי לב אליהן קודם…
כשנכנסנו לאולם התערוכה סיפורים שמספר לי הרחוב ראינו שהמקום מעוצב כמו שכונה (ולא הכי מפוארת), עם רחובות, סמטאות וגם כיכר-העיר שבה בהמשך גילינו עוד מישהו… אבל, דבר ראשון פגשנו את צליל-חן, המדריכה שלנו בסיור, שסיפרה לנו שהכינוי שלה הוא "צלוּל".
בשבת האחרונה נסענו כל המשפחה לגן החיות התנ"כי בירושלים. היו שם הרבה חיות, אני אישית הכי אהבתי את העקרבים והזוחלים, אבל החוויה המדהימה ביותר הייתה: שהאכלתי את הפילים בבננות!! אגב, אתם יודעים שבכל יום שישי יש הגרלה ואפשר לזכות בסלפי עם פיל? 
הסיור שלנו בגן החיות התחיל ליד חצר הפלמינגו. המדריכה הסבירה מהיכן הם קיבלו את צבעם האדום – הידעתם שהפלמינגו אינם אדומים באופן טבעי, אלא אוכלים אוכל ממנו הם מקבלים את צבעם?
אחת האטרקציות שביליתי בהן לאחרונה היא חוויה של פעם בחיים: לטוס בכדור פורח בשמי תל אביב! ציפיתי לטיסה הזו מאז שראיתי את הכדור מעופף לו בשמיים כשהייתי באחת התערוכות בגני התערוכה, אבל כשהגענו אליו בסופו של דבר גילינו שהוא רק מטפס לו למעלה ויורד וקצת התבאסתי. למרות זאת – בסיומה של הטיסה ירדתי מרוצה ועם חיוך רחב.
ביום שישי נסענו כל המשפחה להתארח ב"סוויטה בטבע" בבית אורן שברכס הכרמל. הדרך לשם היתה מוקפת נוף הררי ויפה עד כאב שבסופה, בקצה כביש מפותל מאד, הגענו ל"חוויית הרוכבים", שם חיכה לנו האוהל הממוזג.
כשנכנסנו למתחם "חוויית הרוכבים" ראינו הרבה קרוונים ואוהלים ולא ידענו איזה מהם הוא שלנו אך אז המארח לקח אותנו לאוהל הנכון. בתוכו ראינו מקררון, שתי מיטות גדולות (זוגיות) ואחת קטנה (בודדת). אני מייד בחרתי את המיטה הבודדת לעצמי כי לא רציתי שאחי הגדול ואחותי הקטנה יציקו לי בלילה, אבל בסוף אמא אמרה לי לישון יחד איתם…
רק התמקמנו באוהל וכבר הגיע מישהו לקרוא לנו להרפתקת הסוסים! שהייתה, לצערי, מגיל 10 ומעלה ולכן לא הלכתי ולא אוכל לספר לכם עליה… אבל כן אספר על טיול הג'יפים (שהיה הכי מלכלך מכל האבק). אמא ואסף חזרו מהרכיבה על הסוסים ולא הספיקו לנוח 10 דקות כשהגיע מישהו לקרוא לנו לנסיעה בג'יפ שנקרא תומקאר.
אחי בחר את התומקאר הכי טוב, מספר 16, ואז נסענו אחרי המדריך בשטח ובשבילים (אבא שלי מאד נהנה מהנהיגה) וגם עצרנו לתצפית שם הצטלמתי עם החולצה החדשה והאהובה עלי – חולצת ההוואי.
חזרנו מהנסיעה ומיד נכנסנו למקלחות להסיר את שכבת האבק מעלינו. אני נכנסתי שני והמים היו נעימים, לא כמו במלתחות בבריכה שבה המים תמיד קפואים. היה גם טוב לראות שבדיוק לפני שנכנסנו סיימו לנקות את כל המלתחות כך שלנו היה נקי ומצוחצח.
היום נסענו כל המשפחה (חוץ מאחי הגדול) ללגו פארק. חיכיתי לזה כבר שלושה שבועות, אבל בסוף היה משעמם ומאכזב. היו יותר מידי אנשים ובכל דבר היה עמוס.
אחותי ואני הסתובבנו בכסאות שמסתובבים כמו קרוסלה וזה היה די כיף, אבל זה גם היה בהתחלה, לפני שהתייאשנו מהעומס והצפיפות.
אחר כך ראיתי שהגלגל הענק הוא פיצפון, רק אחותי הקטנה נהנתה ממנו וגם זה אחרי שחיכתה בתור חצי שעה.